Tzipi Harel
עריכה ועיצוב גרפי

סיפורה של השחקנית והבמאית מרים באר לרמן פורש את מסע חייה, החל מלידתה בפריז, דרך מגוריה בלוקסמבורג ושוויץ ועד עלייתה לארץ.

 

סיפורה חושף את השורשים המרתקים של הוריה ואת הקשר האמיץ שלהם לארץ ישראל.

​

את המורשת המשפחתית המיוחדת שלה ביחד עם הרקע התרבותי והאמנותי שירשה, מימשה באר-לרמן כאן בארץ; יחד עם בעלה אורי היא הקימה משפחה ענפה - מקור גאוותה, והגשימה את כשרונותיה ושאיפותיה, בין השאר בהקמת תיאטרון "בימתיים" בגבעתיים, שעליו אף זכתה בפרס מפעל חיים.

​​

במילים אלה חותמת באר-לרמן את מסע חייה: ספר זה הגיע לסיומו, אבל מסע חיי לא תם, וכדברי המשוררת לאה גולדברג, אני ממשיכה ללכת... אֵלַי:

"הַשָּׁנִים פִּרְכְּסוּ אֶת פָּנַי / בְּזִכְרוֹן אֲהָבוֹת / וְעָנְדוּ לְרֹאשִׁי חוּטֵי כֶּסֶף קַלִּים / עַד יָפִיתִי מְאֹד. // בְּעֵינַי נִשְׁקָפִים / הַנּוֹפִים. / וּדְרָכִים שֶׁעָבַרְתִּי / יִשְּׁרוּ צְעָדַי - / עֲיֵפִים וְיָפִים. // אִם תִּרְאֵנִי עַכְשָׁו / לֹא תַּכִּיר אֶת תְּמוֹלֶיךָ - / אֲנִי הוֹלֶכֶת אֵלַי / בְּפָנִים שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לַשַּׁוְא / כְּשֶׁהָלַכְתִּי אֵלֶיךָ."

​​​​​