החיים כערך מאת חנה יצחקי
עִם אֶצְבַּע עַל הַדֹּפֶק
לְרֶגַע לֹא לַחְדֹּל
בְּכַוָּנָה וּבְחֶרְדַת קֹדֶשׁ
תּוֹחֶלֶת חַיַּי שָׁמֹר אֶשְׁמֹר.
כָּל צַעַד וְכָל שַׁעַל
תּוֹךְ נִהוּל אֹרַח חַיַּי
לֹא אֲזַלְזֵל בְּמַתְּנַת ה' קֹדֶשׁ
קִיּוּמִי בְּרֹאשׁ מַעְיָנַי.
("החיים כערך עליון", עמ' 29)
הַחֵן בְּחַנָּה – על ספר השירים של חנה יצחקי
יש מקרים ששמו של אדם מעיד עליו, בדומה לכתוב במסכת ברכות (ז', ב') "שְׁמָא גָרֵים" – היינו, השם גּוֹרֵם ומשפיע על אופיו ועל גורלו של אדם. אצל חַנָּה יִצְחַקִי הדבר מתבטא גם בשיריה שיש בהם מן החֵן, החינניות, הצְחוֹק, שִׂמחת החיים והתקווה, גם בזמנים לא קלים.
השער הראשון הַנּוֹף הַמִּשְׁתַּנֶּה כולל שירים בפּן האישי והמשפחתי; נוסטלגיה וגעגועים לאנשים, לימים ולנופים של פעם. ובתוך אלה, חנה מגלה את יכולת ההסתגלות שלה: "הַנּוֹף הִשְׁתַּנָּה – / וַאֲנִי מָצָאתִי אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי." ובהשתנות הזמנים היא מזכירה, לנו ולעצמה, כי צריך "יוֹם יוֹם מֵחָדָשׁ לִקְבֹּעַ / אֵיךְ אֶשְׁזֹר עַצְמִי בִּיצִירוֹתָיו".
בשער השני חֲלוֹם לְשָׁלוֹם שירים שמתייחסים לפּן החברתי-לאומי והישראלי-ציוני, שבהם ניכרות המעורבות והאכפתיות של חנה לאירועים משמעותיים במדינה עם כאבה האישי על אסונות שעבר עמֵנו. חנה, כאשת שלום, מייחלת למצוא את השלום בכול – בין הבריות, בין העדות, בין הדתות ובין המדינות. ואת כנפיה האימהיות היא פורשת על כולם: "הַשָּׁלוֹם בְּעֵינַי הוּא כְּמוֹ אִמָּא חֲרֵדָה / הָעוֹמֶדֶת לְהַשִּׂיא אֶת בִּתָּהּ הַיְּחִידָה / וּבְלִבָּהּ מִשְׁאָלָה – יָד בְּיָד יִצְעֲדוּ / הֲבָנָה וְכָבוֹד זֶה בָּזֶה יִנְהֲגוּ."
השער השלישי תְּפִלָּה הוא שער קצר אך עמוק, שמעיד על אמונתה של חנה בבורא עולם, וחושף את קרבתה לאֵל, למסורת ולהווי היהודי. גם בתפילותיה, חנה אינה מבקשת עבור עצמה או עבור יקיריה ואף לא עבור עמהּ בלבד, כי אם – "בָּרֵךְ נָא אָבִינוּ אֶת כָּל הַיְּקוּם".
השער הרביעי זֵר לְחַנָּה כולל שירים בנימה של חזרה לילדוּת – שירי יום הולדת, חג, שִׂמחה, וגעגועים לַפשטות המבורכת. ובמילותיה: "כָּל כָּךְ הִתְגַּעְגַּעְתִּי לַקַּיִץ / הִתְגַּעְגַּעְתִּי לַחֹם, / כָּךְ סְתָם לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בַּמַּיִם / לִבְנוֹת אַרְמוֹנוֹת בַּחוֹל."
ובאותה נימה של מתיקות ותום ילדִי, נבחרו שני השירים החותמים את הספר: "בַּנְדּוּקָלֶה", שהיה כנוייה של חנה בצעירותה, ולצידו "זֵר לחנה" בת ה-80 – ושניהם כאחד מעידים כי אהבת החיים השתמרה בחנה מִני אז ועד היום.
ציפי הראל
עורכת
סוגה: שירה
תאריך הוצאה: פברואר, 2022
על המחברת
חנה יצחקי, ילידת ירושלים, בת למשפחה מסורתית ושורשית. כנערה גדלה במגדיאל, ולאחר שירותה הצבאי התנדבה להדריך ביישובי עולים. חייה הבוגרים עברו במושב תל עדשים. חנה היא אם לשלוש בנות, סבתא לשמונה נכדים ולשנים-עשר נינים.
שיריה של חנה ניזונים מערכי המסורת עליה גדלה, מנופי העמק והארץ וממאורעות שליוו את המדינה. חנה מרבה לכתוב על נושאים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום, ועל ערכי יסוד בחברה מתוקנת.